פעם שאלו את אחד מגדולי הרבנים שהחליט ביום אחד בהיר עקב הצעה שקיבל:

"עוזב אני את העיר הגדולה ומתעד לבוא לגור במקום המתחדש והגדול שנמצא כשעה וחצי נסיעה מעיר מגורי"…

פגש אותו אחד מחבריו ואמר לו: "תגיד מה יש לך, מה קרה לך שהחלטת למכור את הדירה בלב בני ברק בגן ורשא ולעבור לעיר שבה אף אחד לא מכיר אותך ולהתחיל הכל מאפס?

"עוד תראו", אמר, מורי ורבי הבטיח לי שההשקעה שווה הכל.

ואכן כעבור כמעט עשור אחרי מוסדות התורה והחסד ותלמוד התורה והישיבה וכולל האברכים שכבר קנו להם שם של כבוד.

והרבה אמנם כבר כמעט הלבין זקנו, אך זכר את ההתחבטויות של "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה", איך בהתחלה היה קשה למשפחה, אך הילדים התרגלו והחיים נכנסו כמצוות אנשים מלומדה עמוק עמוק בנפש".

ואכן במה דברים אמורים?

אומרת התורה הקדושה בפרשת השבוע (לד,א)  

"ותצא דינה בת לאה".

פרש"י: "בת לאה ולא בת יעקב?

אלא על שם יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא יצאנית הייתה, שנאמר ותצא לאה לקראתו, ועליה משלו המשל כאמה כבתה".

ומחדש בזה הגאון ר' אהרון קוטלר זצוק"ל (בראשית עמוד סג) בספר משנת ר' אהרן וזה לשונו:

"והענין בזה הוא, דכל פעולה, הרגשה, מחשבה או הסכמה, מלבד מציאותה לעצמה – הרי היא עושה השרשה בנפש, והיא נטיעה למעשים והרגשות ומחשבות רבים אחרים בדומים לה, בין לטוב בין להפכו, וזה לא רק מצד ההרגל בלבד, כי היא שייכא גם בענינים שלא שייכים להרגל, שהלא היא כאמור בגדר נטיעה, וממנה צומחים – בתולדות מתולדות שונים – המעשים הבאים בעתיד, עד שנכון לומר שמציאות האדם ומהותו הם כלל המעשים שעשה והמחשבות שחשב, כי פנימיותו של האדם נפשו ורוחו – היא בגדר חומר היולי מבחינת יכולתה לקבל צורות שונות, ומעשיו ומחשבותיו הם הקובעים צורתו".  

יוצא שמעשים שאדם עושה לאמשנה בגדר מה הם הם הופכים לנטיעה, כמו כשנוטעים עץ, הוא מגיע יחד עם שורשיו, ואז מכניסים אותו עמוק עמוק בתוך האדמה, ואנשים אחרי כן נהנים ממנו, ככה זה הנפש, כשאמה כמו לאה עושה את המעשה הזה של יצאנות, זה משריש עמוק בנפש גם בילדים.

בוא נראה גם כן שבמהלך הדורות הרבה עשו מעשים של באיזה שהוא מקום הודאה לה':

לאה – תפסה לשון הודיה ועמוד ממנה בעלי הודיה.

יהודה – ויכר ויאמר צדקה ממני.

דוד המלך – הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.

רחל אימנו וילדיה לדורות (בנימין, שאול המלך, אסתר המלכה) – תפסו את פלך השתיקה.

אנחנו לא יודעים עד כמה מעשים שלנו יכולים להשפיע, אדם אשר עושה מאמצים מרובים בשביל להגיע לעבודה בזמן, אשה אשר טורחת בכל כולה בעסק העצמאי שבו היא פתחה, אברך אשר טורח בכל מאודו בבוקר עם ילדיו להגיע לכולל ולהקפיד על "שמירת סדרים", זה אולי נראה לנו בעיני בשר כמעשים קטנים ובמחשבה של "כמה כבר הם יכולים להשפיע", הלא זה רק מעשה קטן?

לנו זה נראה קטן, אבל כל דבר שמתחיל בשורש קטן בסופו של דבר מוציא פירות גדולים!

העיקר שיכוון האדם שבכל מעשה שלו לשם שמים להרבות שמו של ה' יתברך בעולם!
לא משנה מהיכן אתה מגיע, מאיזה מגזר, את המעשים הטובים שאתה עושה תכוון לשמו של ה' יתברך, ויתקיים בך כל הברכות הכתובות בתורה.

הבה בואו ותשמעו כמה מעשים יכולים להשפיע על הנפש (ספר ברכי נפשי).

"ד"ר צבי דיסטניק הינו אחד מהרופאים המוכרים בבני ברק, מנהל מרפאה, באחד הבקרים כשהגיע אל המרפאה הוא מגלה שהביאו לו מתנה "סט ספרים ובו פירושים על פרקי דר' אליעזר", "שמחתי מאוד", כך הוא מספר, אך לחרדתי הרסה כשפתחתי את הספר גיליתי שהוא שייך לרבאיי רפורמי, מיד החבאתי את זה, והלכתי לשאול את ר' יצחק זילברשטיין שליט"א, הרב מה אני עושה עם זה, הרב פסק מיד לשרוף את הכל, וככה העמדתי מדורה והעלתי את הכל באש.

אך, ליד המדורה עמדו ילדים והסתכלו, מיד הבנתי כמה אפילו שנים אחרי כן דבר כזה יכול להשפיע על הנפש כמובן לטובה..

תזכרו תמיד שחז"ל אמרו "כל אשר לאיש יתן בעד נפשו"….

תעשה מעשים טובים, מובטח לך שתראה ברכה במעשי ידיך!                                                                                    

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

המאמר השבוע מוקדש לרפואתו השלמה בקרוב של הילד:

אוריאל בן מוריה הי"ו

בתושח"י.